חמישה וחצי חודשים חלפו ביעף. נותרו עוד שבועיים לבלות בליסבון, קניות אחרונות, מקומות שלא ראינו בביקורנו הקודם ולסיים בארוחה מפוארת לפני החזרה הביתה.

אבל…..האדם מתכנן ואלוהים צוחק

חזרנו לליסבון כאשר לפי התכנית המקורית היינו אמורים להיות כאן עוד שבועיים. ואז פרצה המלחמה – קשה להיות ישראלי בחו"ל כאשר המדינה בוערת, המשפחה מפונה והכל מתמוטט. ניסינו להקדים טיסה ולא הצלחנו. שבוע שוטטנו ברחובות – כמו זומבים, דבוקים לחדשות. ואז אל-על הודיעו שהתפנה מקום. חיוך של אושר …..

אז חוזרים….

היינו חמישה חודשים בפורטוגל. הכרנו טבע מדהים, הרים שגיאים, נהרות ענק ובעיקר אנשים חמים, סובלניים יודעים לשמוח.

היה זה אתגר אמיתי – החל משלב התכנון שארך כמעט חצי שנה ועד ההוצאה לפועל. אתגרנו את עצמנו בטרקים לא קלים, בפתירת בעיות תוך כדי תנועה ובעיקר למדנו להכיר איש את רעותו לפני ולפנים.

תודה שליוויתם אותנו , תודה על התגובות החמות – תם ולא נשלם.

מספר מילים של רמי – הכול התחיל מאותו עניין שלא יצאנו בצעירותנו לשנת חופש וגם מהעניין שרצינו להיות רק שנינו, אחראים לעצמנו בחוץ, מחוץ למסגרת הנוחה והטובה של קיבוץ וגם ההבנה שאם לא נצא עכשיו, כבר לא נצא למשהו דומה בגלל הגיל.

ההחלטה להיות חצי שנה בפורטוגל נפלה משום שהיינו כבר במדינה זו והאנשים, ההתנהלות והנופים מצאו חן בעינינו. טיול כזה של 6 חודשים הוא מורכב מאוד ודרש מאתנו עבודת הכנה מדוקדקת. בסיכומו היינו באמת כמעט רק בפורטוגל, למעט שלוש קפיצות לשכנה ממזרח.

בגדול החלפנו 5 רכבים, ישנו בעשרות מלונות ודומיהם שונים וגמענו עשרות אלפי קילומטרים, בלי להגזים. פגשנו את החברה המקומית על כל גווניה ונהנינו מאד. הכול פעל פחות או יותר על פי התוכנית עד השבת השחורה 7 לאוקטובר בה הכול השתנה. כבר היינו בליסבון, לקראת סוף המסע. מיידית ניסינו להקדים חזרה אך ללא תשובות. מידי יום התלבטות חדשה. ואז הגיע הטלפון מנציגת אל-על כי ניתן להקדים. קפצנו על המציאה וסגרנו עניין

. ולסיכום – זה היה מסע זוגי נפלא, מסע אתגרי ומהנה, מסע של החיים. אנחנו מאוד ממליצים לעשות זאת, כך או אחרת. ובתקווה לחזרה לשפיות ולימים נורמליים בישראל.