


כבר בטיולנו הקודם בפורטוגל רצינו להפליג לאי ברלנגה אך מזג האויר לא איפשר זאת. היה כבר חורף ולא היה ניתן להפליג. הפעם אנחנו כחודש מוקדם יותר ואת הכרטיסים הזמנו מוקדם, בתקווה שיהיה מזג אויר מתאים. ההפלגות יוצאות לאי ברלנגה מהנמל של חצי האי פניש וסיירנו בעיירה פניש כשחזרנו מההפלגה אחר הצהרים.
פניש –


העיר נמצאת 100 ק"מ מצפון לליסבון ונבנתה בשנת 1864 על חצי אי סלעי שגילו הגיאולוגיה. העיר ידועה בחופים האיכותיים שלה וכמקום שמגיעים אליו גולשים מכל העולם – מדי שנה מתקיימת בה אליפות העולם בגלישה. העיר היתה יעד מרכזי לתקיפות של שודדי ים וכיבוש על ידי מעצמו. שונות וזו הסיבה שהמלך ז'ואאו השלישי הורה לבנות את המבצר של העיר נבנה בשנת 1557.








כלכלת האי מבוססת בעיקר על דייג אך גם על מגזר תעשייתי הכולל חקלאות, תיירות, ומרכזים מסחריים. כשאומרים פניש, הכוונה העיקרית היא הנמל ממנו יוצאות ההפלגות לאי ברלנגה. ואכן, כשהגענו לעיר, כך זה נראה. אך כשביררנו בטוריסט אינפורמיישן רואים שיש יותר מזה.


. 1. רצועת החוף – היקף חצי האי אינו גדול, סביב 8 ק"מ. אם זמנכם בידכם ניתן ללכת את ההיקף, אנחנו לא מציעים. כדאי לנסוע עם הרכב את כל היקף חצי האי כאשר מידי פעם לעצור לראות את תצורות הסלעים השונות והמדהימות ואת צוקי הסלע הנשברים לאוקיינוס האטלנטי.



כמובן לא להפסיד את Cabo Carvoeiro היא הנקודה היבשתית הכי מערבית של יבשת אירופה. שם גם נמצא המגדלור.







אנחנו הלכנו ברגל עד לנקודה זו וחזרה, זה הספיק לנו, השעה 18:30 והולכים לחפש מסעדה עם דגים טובים וטריים שפניש ידועה בהם. מסתבר שבפניש יש רחוב ארוך ויפה עם עשרות מסעדות. תבחרו לכם אחת לפי התפריט וקדימה. אנחנו אכלנו דגים, מרק מעולה וסלט והיה נפלא. יש הרבה מסעדות דגים בעיר אך ניתן למצוא גם מסעדה הודית, יפנית והמון קונדיטוריות.
2. בית ספר ומוזאון לרקמת תחרה – מסתבר שלרקום תחרה זו ממש אומנות, ולא פשוטה. מקור רקמת התחרה הוא כאשר הדייגים היו יוצאים לים ונשותיהן חיפשו תעסוקה. היום חזרה ההתעניינות בתחרה והוקם בית ספר עירוני המלמד רקמת תחרה ואף נפתח מוזאון.








3. כנסיות – יש שתי כנסיות מדהימות. אחת כנראה נסגרה לתמיד וזו כנסיית הרחמים. סיפרו לנו שנאלצו לסגור כנסיות בגלל גניבות של חפצי קודש. חבל. בכל זאת צילמנו בעיקר בגלל הערך ההסטורי.




והשנייה כנסיית Sao Pedro מאד יפה שיודעים דבר אומרים שהיא מאוד מזכירה את פנים הכנסיה שנסגרה.






מבחינת זמן, לפניש יום שלם, אם זה כולל הפלגה לאי ברלנגה וארוחת ערב טובה ולא כולל רחצה באחד החופים היפים.
האי ברלנגה – Berlangas Nature Reserve


קבוצת איים זו נמצאת כ-10 ק"מ מערבית לחצי האי פניש. מבין כל האיים, רק האי ברלנגה הוא אי מיושב וגם לא במשך כל השנה. . לאי היסטוריה של 1000 שנה לפני הספירה אך רק בשנת 1513 הקימו נזירים מסדר באי שיוכל לעזור לספינות טרופות. האי ננטש במאה ה-16. במאה ה-17 אחרי שיושב שנית סייע המבצר בהגנה על החוף. המבצר נמכר ליזם פרטי אשר פתח במקום הוסטל לצעירים.






המגדלור נבנה בשנת 1841.



אורך האי 1.5 ק"מ ורוחבו 0.8 ק"מ. האי הוא שמורת טבע ולכן מגבילים את מספר המבקרים כך שלא יעלה על 350 בו זמנית.



באי מספר מערות בולטות. האי ברלנגה הוא רמת גרניט ורודה עם צורות מעוגלות המסומן בקו חוף משונן מאד שבו בולטים כמה מפרצונים, מערות, קשתות ושבילים. באיים המוני שחפים ולטאות קטנות. ניתן להיכנס למערות בסירה קטנה ובאחרות מסתכלים מבחוץ – כאשר קו המים גבוה לא ניתן להיכנס למערות.










הגענו להפלגה כפי שהתבקשנו חצי שעה לפני יציאה. באופן מוזר, יש לשלם מס למדינה ועשינו זאת שם במקום, התור כבר היה ארוך ועלינו עם עוד כ-100 איש על ספינת קטמרן המפליגה לאי. זמן ההפלגה כ-30 דקות ובשעה 10:00 היה קצת קר למי מאתנו שהיה עם בגדים קצרים. מגיעים, יוצאים לטייל באי. אחרי כשעה יוצאים בסירות קטנות לראות את המערות, שוב מטיילים קצת באי ויוצאים בשייט עם הספינה הגדולה בחזרה לעיירה פניש. ואם לסכם – כדאי ושווה בהחלט להפליג ולטייל באי ברלנגה. לנו יצא קצת לא מוצלח. כשהגענו לאי נמסר לנו כרטיס עם שעת יציאת הסירה לשייט המערות. השייט הזה חתך לנו את הזמן על האי ל-2 ולא איפשר לנו לראות את האי בניחותא. אני לא יודע מה הפתרון אך אם זה חייב להיות כך, שווה אולי לוותר על הסיור בסירות ולטייל יותר בניחותא באי. אל תשכחו בגד חם להפלגה. ולסיכום – מומלץ
חצי האי בליאל – Baleal Islans
הגענו לכאן במקרה כאשר פספסנו את הכניסה לעיירה פניש. מי שמע על חצי האי הזה ? חצי אי קטן שהיה בעבר אי. ממש באזור פיניש. השם מגיע מאזור שבעבר היה בו דייג לוויתנים וטונה. חצי אי קטנציק זה משמש לתיירות ובעיקר לגלישה.

לחצי האי כביש גישה יחיד בעל מסלול אחד עם רמזור שמכוון אם יוצאים או נכנסים. באי ברים ומסעדות ונעים לשבת בהם ולצפות על הקבוצות הרבות הלומדות ומתרגלות שוב ושוב גלישה. לאי חלק ראשון מיושב ומלא במגורים לתיירים, ברים ובתי קפה והחלק השני אינו מיושב, בחלקו ניתן לטייל.



ולסיכום – אם אוהבי גלישה אתם, ודאי שמעתם על בליאל. אם סתם חובבי ים, אל תוותרו. אנחנו לא זה ולא זה אך המקום שבה את ליבנו ולו רק בגלל בית הקפה היושב על שפת המצוק ומשקיף על רצועת החוף המדהימה. המראות נהדרים, הקפה מצוין. אז קדימה.


כתיבת תגובה