ליירה היא עיר שוכנת במרכז פורטוגל במחצית הדרך בין ליסבון ופורטו. עיר עתיקה עם מסורת קשה של כיבושים ופלישות, מלחמות בלתי פוסקות. ליריה נכבשה לראשונה בשנת 1135 , תחילת המאה ה-12 על ידי המלך הפורטוגלי הראשון -אפונסו הראשון. הוא זה שבנה את הטירה כדי להוות מעין זקיף מתקדם בשרשרת הביצורים לקראת כיבוש סינטרה ליסבון.

טירת העיר יושבת על גבעה ובולטת מעל נוף העיר. הטירה מהווה סמל להיסטוריה של העיר.

בתוך החומות המרשימות ניתן להבחין בעקבות של הכיבושים השונים של העיר. החל מהמבצר הצבאי ועד ארמון המלוכה. במאה ה-14 הטירה היתה מקום מגורים זמני של המלך דיניס ובמיוחד של אשתו איזבל. מיקום הטירה והנוף הנפלא גרם למלכה סנטה איזבל להתאהב במקום.

נסענו לליירה על מנת לראות את המבצר (Castelo) המיוחד שלה. בעודנו מחפשים דרך לעלות למעלה לגבעה עם הרכב, חולף מעלינו הפוניקולר (קיים בפורטוגל בהרבה מקומות הנמצאים על הר או גבעה גבוהה ומאפשרים לחנות עם הרכב למטה ולהגיע באמצעותו למקומות גבוהים יותר). קרון זכוכית, כעין מעלית וממנו מנופף מישהו לשלום. הבנו מייד שלא צריך לטפס עם הרכב. ירדנו למטה, חיפשנו את מקום יציאת הפוניקולר ועלינו איתו למבצר.

שילמנו כניסה, קיבלנו מפה והסברים ויצאנו לראות את המבצר. ראינו עד היום, כמעט חמישה חודשים, המוני מבצרים. המבצר הזה היה מאד מיוחד ובנוסף לזאת מונגש ומאד נוח להסתובבות וכולל מדרכות מצוינות ומעקות בטיחות, מה שלא קיים בכל מקום . בעבודות השיפוץ שנעשו בטירה שופצה גם הכנסייה שהיתה בתוך המבצר.

הארמון והטירה די שלובים זה בזה. למעשה מהמבצר נשארו החומות ואילו הארמון שופץ במאה ה-19 וניתן לראות איזה מקום מדהים הוא היה – כמו הקשתות בתמונות שלמטה , גילופי העמודים ועוד.

בתוך המבצר נבנה מוזאון קטן שבו מוצגים כלים וממצאים שהתגלו במקום בזמן החפירות והשיפוצים שנעשו .

המתחם עצמו משלב בין הארמון לבין הטירה. לסיכום, המתחם מאד יפה, אם אתם באזור החנו את הרכב בחניה של הפוניקולר ותקדישו שעה קלה למקום המיוחד הזה.

PORTO DE MOS

נכנסנו למקום היפה הזה די במקרה. נסענו על הכביש ופתאום ראינו מצודה מיוחדת במינה בולטת על פני השטח. הכלל שלנו בטיול הוא – אם רואים משהו יפה – נכנסים . אז נכנסנו

אתם יכולים לראות מה משך את עינינו – צריח המבצר. עשוי רעפים ירוקים. מעבר לצריח, המבצר היה במצב טוב עם פיתוחים מדהימים מגילופי שייש מעניינים. הטירה היתה בראשיתה מבצר שתפקידו היה לשמור על הנתיבים הראשיים עליהם שולטת הגבעה. מעריכים שנבנתה בשנת 1200. הוקמה על מגדל שמירה מוסלמי. גם היא כאחרות, נכבשה מספר פעמים על ידי כוחות שונים. זו הסיבה שניתן לראות בו סגנונות בניה שונים. המלך דום דיניס העניק לאשתו את המבצר במתנה וקישט אותו בשני הצריחים עם הגימור הקרמי הירוק.

בשנים האחרונות הפכה הטירה למבנה המארח קונצרטים, הופעות חיות ותיאטרון ולכן הפכו אותה לנגישה כולל מעקות ומעלית לנכים.

הכפר היה בעברו אתר רומי ואולי זו הסיבה לפסל האביר בכניסה לכפר

זרה (נצרת) – Nazare

עיר דייגים שעדיין שומרת על מסורת הדייג שלה עם מסעדות דגים מעולות ואני אומרת מניסיון – אכלנו שם את הדג הטעים ביותר שאכלנו בפורטוגל.

העיר נזרה אף היא נמצאת בין הבירה ליסבון לעיר פורטו, קרובה יותר לליסבון. העיר יושבת על חופו של האוקיינוס האטלנטי. במסע שלנו לפורטוגל, מאז עזבנו את הדרום, למעשה לא פגשנו כלל את האוקיינוס האטלנטי, היינו בעיקר במקומות המרוחקים מהים, בתוך המדינה. להגיע לנזרה זה ממש כמו להגיע לעולם אחר ושונה.

נזרה עיר לצעירים בעיקר. העיר מלאה תיירים שבאים בעיקר לחופים הארוכים והיפים שלה. מפורסמת בגלי הענק ובחורף מתקיימת כאן אליפות העולם בתפיסת גלים. מול הים, מצד ימין הנוף המפורסם של עזרה – סיטיו – סלע ענק היורד ישירות אל תוך הים. אל החלק העליון של העיר עולים בפוניקולר ויורדים ברגל – לא מעט מדרגות אבל הנוף מדהים.

היינו בנזרה פעם בחורף ופעם בקייץ – בחורף כמעט עפנו לים מעוצמת הרוחות ובקייץ נהנינו לשבת על החוף וללקק גלידה. עצה ממני – סעו בקייץ!!!!!