לפני שנוגעים בשלושת המקומות החשובים האלה חשוב לומר מספר מילים על מקומה של הדת הקתולית בפורטוגל. לנצרות תפקיד מכריע בעיצובה של פורטוגל ועד היום היא ממלאה תפקיד חשוב בחיי היומיום של האזרחים. בכל כפר, עיירה ועיר נמצא כנסיות רבות, קפלות וקתדרלות. רוב החגים הם דתיים ומרבית הפסטיבלים – ויש מאות כאלה, עוסקים בנושאים דתיים. כמעט בכל כפר / עיירה ששהינו בהם במהלך התקופה זכינו להשתתף בפסטיבל כזה או אחר שתמיד מתחיל בתהלוכה לכבוד הקדוש המקומי. רבים מאמינים ביד האלוהים, בניסים ובשליחות אלוהית. בארץ הגדולה הזו יש מספר אתרי צליינות – החשוב שבהם העיר- פאטימה ובה נתחיל את הפרק הזה.

FATIMA – פאטימה

על פי המסורת העיר נקראת על שם נסיכה מוסלמית שחיה באזור לאחר כיבושו על ידי הנוצרים. הגירסה המוסלמית מספרת שהנסיכה נחטפה אולצה להתנצר ואילו הגרסה הנוצרית מספרת שהנסיכה התאהבה באחד החוטפים והתנצרה כדי להינשא לו.

פאטימה הפכה להיות אתר עלייה לרגל לצליינים בעקבות אירוע שהתרחש בשנת 1917. לפי המספר – 3 ילדים , רועי צאן, יצאו ב-13 למאי לראות כבשים בגבעות פטימה. לוסיה בת ה-10, פרנסיסקו בן ה-9 וז'אסינטה בת ה-7. לדברי הילדים, בעודם רועים את הצאן היו כמה ברקים ואז הופיעה אישה לבושה שמלה לבנה ועטויה ברעלה, מגובה כמה מטרים והתיישבה על עץ. כפות ידיה היו משולבות כבתפילה סביב מחרוזת תפילה. האשה פנתה אל הילדים הורתה להם לחזור לאותו המקום בחודשים הבאים – תמיד באותו היום, ה-13 לחודש, עד שיגיע המועד שבו תחליט לגלות להם את זהותה. וכך היה. הילדים חזרו כל חודש בתאריך המבוקש. אלא מה? דבר ההתגלות התפרסם וכך בכל חודש הגיעו רבים נוספים עם הילדים. כך זה נמשך חצי שנה. בתאריך 13 לאוקטובר הגיעו 70,000 איש – הגבירה הציגה עצמה "כגבירת מחרוזת התפילה" וביקשה להקים במקום כנסייה. ההמונים האמינו שמדובר במקום – אימו של ישו.

ואכן הוקמה במקום כנסייה קטנה. בחלוף השנים הפכה פאטימה לאתר עלייה לרגל. מספר הצליינים עלה משנה לשנה ובשנות 1932 אישרה הכנסייה לסגוד לגבורה מפאטימה ולהקים שם מתחם צליינות. מאז ביקרו בעיר זו שני אפיפיורים.

מבנה עיקרי – הבזיליקה של גברתנו של המחרוזת . Basilica de nossa senhora de Rosario בזיליקה מאוד מרשימה שבראשה מגדל הפעמון בגובה 65 מטרים

במתחם זה נמצאים קבריהם של שלושת הילדים. פרנסיסקו נפטר בגיל 10 , לוסיה נפטרה בגיל 11 – שניהם הוכרו כקדושים על ידי הכנסייה. הרועה השלישית נכנסה למנזר וחיתה עוד שנים ארוכות. לאחר מותה נקברה במתחם מול שני הקברים האחרים ותוכר כקדושה בשנים הקרובות.

המבנה השני – הקפלה של ההתגלויות והוא נבנה במקום המדויק של ההתגלות ומביא מרפא. והמבנה השלישי הוא בזיליקת השילוש הקדוש . מבנה חדש שנחנך ב-2007. מקום מודרני שנראה כמו אולם כנסים.

בפאטימה קיים פולחן מיוחד של הליכה על הברכיים. שביל ארוך מוביל אל הקפלה של ההתגלויות שאנשים שנדרו נדר ומבקשים שיתגשם, הולכים את כל הדרך על הברכיים. ניתן לשכור במקום ברכיות.

והדבר הכי ביזארי – שריפת חלקי גוף. קיים במתחם אזור שבו ניתן להדליק נרות . המנהג הוא להשליך לאש חתיכות שעווה מגולפות בצורות חלקי גוף שונים. מאמינים שמדובר בסגולה לריפוי. אם מישהו לוקה במחלת לב יזרוק לאש לב משעווה. טוב, מודה שאולי זה הצחיק. אנשים קונים כמויות של נרות חולקים גוף – נראה שמערכת הבריאות קרסה…..

העיר כולה מתפרנסת מאלפי הצליינים. האתר עצמו מוקף בבתי מלון, מסעדות, לחנויות תיירים. הכנסייה הכירה בהתגלות התופעה על טבעית ומעודדת את הצליינים. כאשר ביקרנו במקום היו בו מאות צליינים וגם תיירים. ומה שהכי חשוב זו האמונה …..

BATALHA – בטליה-

שם העיר בטליה- – Batalha משמעותו "קרב". העיר, יחד עם המנזר המפורסם נוסדה על ידי מלך פורטוגל ז'ואאו הראשון כדי לחלוק כבוד לניצחון הפורטוגלי, הלא יאמן , שהתרחש בקרב אלז'וברוטה . הקרב התקיים בין פורטוגל חבילת בריתה אנגליה לבין ממלכת קסטיליה הספרדית. הקסטילינים נעזרו באיטליה וצרפת ומטרתם היתה להשתלט על פורטוגל. קרב חשוב זה ., למרות כל הסיכויים, הסתיים בניצחון מכריע של פורטוגל ובזה הבטיח את עצמאותה של הממלכה.

המנזר נקרא – מנזר מרים הקדושה של הנצחון – Mosteiro de Santa Maria Da Vitoria. מנזר דומיניקני שבנייתו נמשכה 130 שנה. הוכרז כאתר מורשת עולמי בשנת 1983.

האתר מורכב מכמה מבנים – כנסייה, קפלה , קבר החייל האלמוני, הקלויסטר המלכותי, הקפלות הבלתי גמורות, וקבריהם של מספר מלכים

הכניסה הראשית –

הכניסה מלאה מוטיבים דתיים ודמויות מהעולם השמימי ומשמיעים את הנכנסים להיכנס למנזר.

חדר האסיפות – קבר החייל האלמוני

חדר גדול מאוד בו היו הנזירים מתכנסים כדי לדון בסוגיות הנוגעות לחיי היומיום וגם בנושאי אמונתם. היום, בתוך אולם זה נמצאת אנדרטה החולקת כבוד לכל מי שמת בקרבות האומה הפורטוגלית. בשני הקברים באולם, טמונים שרידי חיילים אנונימיים שנפלו במלחמת העולם הראשונה הובאו לקבורה במנזר. ליד האנדרטה משמר כבוד של שני חיילים ואש התמיד דולקת .

הקפלה של המייסד – Capla do funder

לא ניתן לצלם את קברו של המלך רק באמצעות רחפן – אז צילמתי חלקים ואת התקרה. המקום מדהים ביופיו. קברם של המלך ז'ואאו הראשון ואשתו פיליפה גרנדיוזי. הקבר הינו סרקופג עליו מפוסלים השניים אוחזים ידיים. בקיר ממול קבורים הבנים שלהם, ביניהם אנריקה הספן.

עיטורי החלונות והקירות חצובים בשיש בגילופים עדינים ומכניסים, עמודי השימוש עצומים בגודלם ובגובהם והויטרזים נהדרים

בבטליה יש עוד הרבה מה לראות – מוזיאון עירוני המציג את תולדות האזור באמצעות ממצאים רומיים עתיקים, יש את מרכז ההסברה של הקרב המפורסם ויש מסעדה מצויינת מול המנזר ושם אנחנו בחרנו לסיים את הביקור.

אלקובסה – Alcobaca

עיירה קטנה ויפה הנמצאת בשכנות לעיר Nazare. העיר התפתחה העמקים הנהרות אלקואה ובסה ומכאן בא שמה. עיירה הפכה למוכרת וידוא אחרי שהמלך אפונסו הנריקס, המלך הראשון של פורטוגל, החליט לבנות בה כנסייה כדי לחגוג את כיבוש מצודת סנטרל שנחשבה לבל י חדירה. כנסייה זו התפתחה בהמשך למנזר אלקובסה אחד המבנים הגותיים היפים בפורטוגל. כאשר הושלמה בניית המנזר נכנסו לגור בו כ-1000 נזירים. זה נחשב למנזר העשיר ביותר בפורטוגל וסיפורים מאותה תקופה מספרים על חיי נהנתנות שחיו הנזירים.

הקברים של המלך פדרו הראשון ואינש דה קסטרו. שני קברים המספרים סיפור אהבה גדולה וטרגית. רומיאו ויוליה של פורטוגל.

הנסיך פדרו התאהב במשרתת שלו מגליציה – אינש דה קסטרו. הם נישאו בחשאי. משוגע הדבר לאביו, המלך אפונסו ה-4 הורה לרצוח את אינש וילדים. גזר הדין בוצע במנזר סנטה קלרה בקוימברה שם התגוררה אינש. כאשר הפך פדרו למלך ציווה להעביר את גופתה לקבורה במנזר אלקובסה. טרם קבורתה, הלביש אותה בבגדי המלכה והכתיר אותה למלכת פורטוגל. האגדה מספרת שהוא אילץ את כל יועצי החצר לנשק את ידה של הגוויה ולסיום רצח את רוצחי אשתו. הקברים נפלאים. הקבר של המלך נתמך על ידי אריות והקבר של המלכה על ידי יצורים שהם שילוב של בני אדם ומלאכים.

חדר המלכים – מרוצף באני אזוליאוש המספרים את סיפור המנזר מראשיתו. על הקירות נמצאים פסלי המלכים של פורטוגל.

החלל המרכזי שימש באולם הכנסים בו דנו הנזירים בענייני דיומא והגות. האולם בעל קמרונות ועמודים ומאוד צנוע יחסית לשאר האולמות.

הקלויסטר של המלך דיניש – קלויסטר הינה חצר מרובעת המוקפת מארבעת צדדיה מעברים מקורים עם קשתות ובמרכזה גינה בה היו הנזירים עושים מדיטציה או קוראים

המנזר עשוי בטוב טעם – ניתן להתרשם מגילופי העמודים, הפסלים, העמודים הגבוהים והתקרה המדהימה.

ולסיום, נהנינו לראות את שלושת המנזרים. אין ספק שמטרת הבונים היתה לשמר את המבנים לדורות הבאים והאמת – אני קצת מקנאה. מה נשאיר לדורות הבאים ???