אלבדוש – Alvados – עיירה קטנה במרכז פורטוגל. אנחנו לנים כאן בדרכנו דרומה, מסע שהחל בעמק הדורו ויגיע עד ליסבון. אין באזור הזה הרבה לראות ואולי מערות הנטיפים באזור הן הדבר המיוחד. האזור גבעי מאד ולעיתים הררי ואם נוסעים מזרחה לכיוון הים, לעיר נצרת Nazare, יש בדרך מטעי תפוח רבים. יש באזור זה שלוש מערות נטיפים גדולות ויפות:

1. Grutas Mira De Aire – מערה זו היא המוכרת ביותר ואף הגדולה ביותר.

החלטנו ללכת לראות אותה קודם ואולי נוכל אפילו לוותר על השתיים הקטנות יותר. מספר ימים קודם לכן, כדרכנו , התחלנו לבדוק האם צריך לתאם או להזמין תור לכניסה ופשוט לא הצלחנו למצוא מידע באינטרנט. אי לכך, החלטנו פשוט לנסוע לשם ולנסות להיכנס. הגענו בשעות אחר הצהרים, היו מעט אנשים, קנינו כרטיסים ונכנסנו. באזור זה (נקרא אשטרמדורה) סלע הבסיס הוא גיר, מי הגשמים סופגים באטמוספירה פחמן דו חמצני בעוברם את אבן הגיר, הגיר מתמוסס והמים עם המינרלים מטפטפים לאט לאט. כך נוצרים נטיפים (נוצרים מלמעלה למטה) או זקיפים (הנוצרים מלמטה כלפי מעלה).

מערה זו התגלתה בשנת 1947. העומק מגיע ל-180 מטר. תחילת היווצרותה לפני 150 מיליון שנה (היו עוד דינוזאורים). לפני הכניסה למערה יש סרט הסבר קצר ואז נכנסים עם מדריך שמידי פעם עוצר ומסביר (ההסברים היו בפורטוגזית אך ניתן לסרוק קוד בכניסה ולשמוע את ההסברים באנגלית). המערה פעילה כך שמאד רטוב אך מסודרת להליכה עם מעקות בצדדים. (איתנו בקבוצה היו שני תינוקות, ילד קטן ואפילו כלב). המערה עצמה מדהימה ביופייה, נטיפים וזקיפים בכל הצורות והגדלים,

בקצה ההליכה יש מעלית המעלה את המטיילים בחזרה ליציאה (משם יש הליכה רגלית של כמה מאות מטרים ברחוב כדי לחזור לחניית הרכבים). כל הביקור כשעה וחצי. (לנו קצת הפריע שמאירים בפנים באורות צבעוניים אך זה ממש לא מקלקל את החוויה האדירה).

יום לאחר הביקור במערה נסענו לעיר Nazare. נכנסנו לעיירה Porto de Mos כדי לבדוק אילו אתרים כדאי לראות והאם יש המלצות לטרקים. הפקידה היתה מאוד עניינית חבילת ידע רב על האזור ואז הסתבר להפתעתו שבאזור זה, על מנת לעודד את התיירות מקבלים כרטיסיה עם 6 אתרים בהנחה של 15%. כל ששת האתרים מאוד מומלצים. היינו בכולם ונהנינו.

2. Grutas De Santo Antonio –

מערה זו התגלתה בחודש יוני 1955 על ידי שני גברים שעבדו באזור. הם הבחינו שציפור מסוימת נכנסת תמיד באותו מקום וכך גילו את המערה. הגובה המירבי שלה 43 מטר. יש לה ארובה טבעית המאפשרת אוויר בכל חלל המערה ושומר על טמפרטורה כמעט קבועה של 16 עד 18 מעלות במשך כל השנה. הגענו למערה ולא היה איש, רק אנחנו, היינו צריכים לחכות קצת זמן, אותו ניצלנו להתעדכן על דברים מיוחדים באזור ויצאנו למערה עם המדריכה, הפעם באנגלית מצוינת לכעין סיור פרטי.

המערה קטנה יותר אך מאד שונה ומעניינת. בהחלט אסור לוותר עליה .הכול הרבה פחות רשמי ומאד מעניין. כאן לא השתמשו בתאורה צבעונית.

3. Grutas De Alvados –

מערה זו והקודמת שייכות לאותו גוף המפעיל אותן. גם היא קטנה ממערת מאיירה דה איירה. התוואי דמוי המסדרון וחללים עמוקים ביותר של עשרות מטרים, עושה מערה זו שונה מקודמותיה ומעניינת מאד. גובה פנימי עד 100 מטר. מערה זו התגלתה באופן מקרי על ידי אנשים ששמעו קולות נפילה של אבנים. גם כאן הגענו ללא תאום (חשוב לציין כי מערת סנטו אנטוניו ואלבדוש מאד קרובות אחת לשניה). גם כאן חיכינו מעט, זמן שנוצל לשתיית קפה ונכנסנו עם מדריכה לכעין סיור פרטי. מאד נהניינו.

לסיכום. אנחנו ממליצים לבקר בשלושת המערות. נראה שאין צורך לתאם, פשוט להגיע. המערות מאד שונות זו מזו ולכן כדאי בהחלט לבקר בשלושתן. בכל מקרה בכניסה יש בית קפה אם צריך לחכות מעט וכמובן שירותים. אז … קדימה. מי שנמצא באזור זה, זה שווה.