עוד לפני תחילת הטיול שלנו החלטנו כי תשומת הלב העיקרית שלנו תופנה לפורטוגל אך אם יישאר לנו זמן פנוי נגלוש פה ושם לספרד. הפעם הראשונה הייתה כאשר היינו בדרום ונסענו לסביליה ליומיים והפעם קפצנו לעיר Zamora כאשר היה לנו פנאי והיינו מאד קרובים רק מהצד השני של הגבול בין ספרד לפורטוגל. נסיעה של שעה, הופ עברנו את הגבול והגענו לZamora. יצאנו מוקדם בבוקר, לנו ערב אחד בזמורה ולמחרת חזרנו לפורטוגל.

העיר נמצאת בחבל קסטיליה-לאון, ממוקמת על גדות נהר הדורו. העיר מחולקת לרובע ההיסטורי הישן, המלא בכנסיות עתיקות יומין (ברחוב שלנו לבד ספרנו 5 כנסיות ענקיות) עשויות אבנים גדולות מאוד ומפוארות מאוד. את העיר העתיקה מקיפה עיר מודרנית, נוצצת ורועשת עם מדרחוב יפהפה מלא חנויות ובתי קפה ועוגות יותר מדי טעימות.

הכנסיות מרביתן מהמאה ה-15 . קירות אבן עבים , עומק הקיר כמעט חצי מטר וגילופי האבן מדהימים. וכך עוברים מכנסיה לכנסיה ובכל קרן זווית מתגלה כנסיה חדשה יפה יותר מקודמתה.

הקסטלו בזמורה נשמר במעטפת החיצונית. הפנים כמעט ולא נותר אך מה שנשאר – מטופח על ידי העיריה. המקום יפה ונקי ופארק מקסים עם הרבה פינות ישיבה מקיף אותו.

סמוך לקסטלו ניצבת הקתדרלה. מבנה מדהים ביופיו. ארכיטקטורה שטרם ראיתי כמותה ומאוד מזכירה בנייה מורית. הקתדרלה נשמרה בשלמותה ואף היא מאוד מרשימה בגודל ובעוצמה אותה היא מקרינה.

העיר מלאה פסלים. פסלים ופארקים. בכיכר המרכזית ראינו פסל יפהפה של אם ותינוקה, בהמשך אב ובנו ובהמשך הרחוב – ליד אחת הכנסיות , פסל של הקו-קלוקס-קלן. לא נעים אבל עם פורטוגל מרשה לעצמה את עמוד הקלון של האינקוויזיציה הספרדים יכולים להמשיך עם הקו-קלוקס-קלן.

ירדנו לנהר לראות את הגשר העתיק. אין ספק שהרומאים ידעו לבנות גשרים מדהימים, סכרים ופארקים.. הרובע ליד הנהר נשאר כפי שהיה- מדרכות אבן רומאיות , הגדר על שפת הנהר וגשרי אבן ועץ. הכל טובל בירוק.

העיר מלאה הגרפיטי – יותר נכון ציורים אורבניים בכל פינה וכמובן ועל קירות הבתים. פשוט להרים את העיניים וליהנות מתרבות עירונית.

העיר מלאה בגינות ופרחים מדהימים ביופיים, גם של אנשים פרטיים במרפסות בתיהם וגם בגינון הציבור.

וכאשר הרמנו עינינו לשמים – מצאנו אותן, סקיני הענק שלהן מאכילות את דור העתיד. החסידות.

ובלי נפילה תיירותית אי אפשר. ביקרנו הקודם בספרד זכרנו את הטפאס לטובה אז החלטנו ללכת לאכול ארוחת ערב – טאפאס. חיפשנו מקום מתאים. הזמנו טפאס…… וקבלנו פשטידת ביצים עם תפוחי אדמה (בגלל קשיי שפה). כעסנו התלוננו, שילמנו והלכנו. כבר כתבתי על בעיית השפה אך הפעם זה באמת יצא מאד לא מוצלח. בערב פיצינו את עצמנו בקפה עם עוגה.

למחרת בבוקר, השלמנו דברים שלא הספקנו וחזרנו לפורטוגל להמשך התוכנית המקורית.

אז איך היה ? ממש כף. העיקר הספונטניות.