מחוז ביירה תחתית דומה למחוז ממנו יצאנו Alentajo. מישורים אינסופיים של שדות הרבה מאוד חקלאות עם חוות ענקיות , כפרי ציפחה ועיירות מקסימות.

מצד אחד ראינו שטחי ענק של שדות תירס, מטעים אינסופיים של ערמונים וכרמי זיתים ובהמשך שדות של סלעים, סלעים גדולים. כאילו הכל בפורטוגל הוא בגדול. באזור המון כפרי ציפחה מדהימים – כבר סיפרנו על Janieri ושכניו הבנויים מציפחה או בשמם השני – שיסט. העין נשבית ביופי ואינה יודעת שובע.

מחוז פונדאו – בו קבענו מושבינו למשך שבוע הוא מרכז הדובדבנים והפטריות. מטעים גדולים של דובדבנים ערמונים ומאות סוגים של פטריות. האזור גובל בשמורת הטבע Gardunha ומתנשא עד גובה 850 מטר. בחורף מושלג, בקייץ חם ובימים אלה של מזג אוויר הפכפך – זכינו למטחי גשם מטורפים שכלאו אותנו במלון לצד ימים של 38 מעלות.

קבענו את מושבנו בעיירה Alcaide וממנה יצאנו לסיורים בכפרים ובעיירות. הכבישים מפותלים וצרים, חייבים לשמור על ערנות ונהנים מתפאורה מרשימה של טרסות נטועות במטעי דובדבנים וכרמי יין. חלק מהמקומות זכו לסיקור אישי נרחב ואחרים יזכו לפרק משותף כמו זה.

אנחנו עושים מאמץ לשתף בכל חוויה ואירוע אבל כמו כל טיול – לעיתים יש אכזבות ולפעמים יש הפתעות. למשל הכפר Penha Garci. האחות הקטנה של הכפר מונסנטו. Monsanto זוכה לכל התהילה ואילו הכפר השני , הרחוק רק 10 ק"מ ממנו – איננו מוכר וחבל. יחסי ציבור.

אז בואו תראו למה אהבנו את הכפר הקטן הזה –

ויש שם קסטלו יפה, ופארק גיאו- ארכיאולוגי מקסים וגם סכר ואגם אבל – כאשר באנו לבקש מידע ב-tourist information,אמרה לנו הבחורה שאין לה מפות והיא לא יודעת אנגלית והיא מציעה שניעזר בשלטים על הקירות. אז נעזרנו בשלטים וראינו שאין כמעט תיירים וחבל.

מה שמושך את העין בכפר הקטן הזה הן הגינות. אין כאן קרקע פנויה – אז בעציצים מהווים תחליף. מוצאים אותם בכל מקום. בכניסה לבתים, תלויים על המעקות ועל אדני החלון ואילו בפינות הרחובות. והכל יפה וצבעוני וריחני.

עיירה נוספת אליה הגענו ,לרוב, כדי לעשות קניות- היתה FUNDAO. יש בה מרכז מסחרי ענק עם 4 סופרים גדולים אחד ליד השני. הזול ביותר היה Intermarche שגם היה הזול ביותר במחירי הדלק. עיירה גדולה וגם לה כמו לאחרים מרכז הסטוריה משלה. אבל….כאן התושבים החליטו להתקדם ולא לחיות בצל העבר אז הרבה הסטוריה לא מצאנו אבל היו דברים יצירתיים ומעניינים כמו סנדלר המפרסם את עצמו

או האומן המפסל בחומרי מיחזור

וניתן להם ציון לשבח על פסל המורה המוצב בכיכר מרכזית

המליצו לנו להיכנס למאפייה הכי ותיקה בעיירה שעושה מטעמים ויקרא. – נמלה. הלכנו. מטעמים לא היו – . מקום קטן ואפלולי שזכה לשמו כי פעם היה שם קן נמלים….

ועל מונסנטו וקסטלו ברנקו כבר סיפרתי לכם בפרקים אחרים. מה עוד היה מיוחד בהרים אלה – נושא האינטרנט – בא עם הגשם ונעלם עם החמסין ולהיפך. אז היו לנו טיולי כוכב, ביקורים בכפרים מעניינים וחוזרים להתקדם חשוב עולים צפונה.

יצאנו מ-Alcaide לכוון הכפר Vila cha de Braciosa אשר בחבל הארץ Tras os Montas מרחק 243 ק"מ וזו הפעם היחידה במסע שלנו שחצינו מרחק כזה ביום אחד ועוד כאשר הטמפרטורות הגיעו ל-37 מעלות.