שם העיר הינו תרגום מהכינוי הרומאי "קסטרום לוסו" – castra leuca שמשמעותו המצודה הלבנה.

העיר הוקמה על ידי השבטים הגותיים, אחר כך נכבשה על ידי המורים ובהמשך, במאה ה-12 נכבשה על ידי הכוחות הנוצריים בפיקודו של אפונסו אנריקש, המלך הראשון של פורטוגל. הטמפלרים בנו את המבצר במאה ה-12 – בתחילה התפתחה העיר בתוך החומות אך בהדרגה התרחבה וגדלה

שבהמשך הפכה להיות בירת המחוז, בסוף המאה ה-16 זכתה למעמד עיר ואז הוקם בה בית הבישופ עם גנים מדהימים המזכירים את הגנים הבהאים בחיפה.

בהמשך לגנים אלה שהיו צמודים לבית הבישופ הוקמו גנים נוספים מלאי מזרקות ובריכות בהן יוכל הבישופ להשיב את נפשו מעמל היום.

בתוך הגנים עוצבו פסלי המידות הטובות. מידת הרחמים, מידת החמלה, מידת הרגישות, האהבה ועוד מידות אותן מטיפה הנצרות למאמינים.

וגם נקמנות לא חסרה לפורטוגלים שעיצבו את הגן. במעלה גרם המדרגות הצפוני עוצבו כל מלכי פורטוגל בגובה סטנדרטי של אנשים למעט 3 מלכי ספרד שמלכו בתקופות מסוימות על פורטוגל אותן עיצבו כננסים והעמידו אותם ליד מלכי פורטוגל כדי שכולם יראו את ההבדל.

העיר יפהפיה. מלאת פארקים ירוקים, כיכרות עם בתי קפה וחיים תוססים – אכלנו במסעדה קטנה ונהדרת ומאוד זולה. ארוחה מלאה הכוללת מנה ראשונה, עיקרית, קינוח ושתיה קלה וחמה והכל יחד עלה- 15 אירו לזוג. אם תהיו בקסטלו ברנקו לכו לאכול שם , bifanas da se.

המדרכות בעיר הן מלאכת מחשבת. הם מציירים דוגמה על קרטון , מניחים אותו על תוואי המדרכה ואז מביאים אבנים קטנות בצבעי שחור ולבן וממלאים את הדוגמה.

העיר כולה מלאה באזוליאוש. חרסינות מצוירות ביד בצבעי כחול ומעטרות כל מקום ופינה – החל ממשרד tourist information , דרך גני הבישופ , הכנסיות ועוד ועוד …

ואפילו בכניסה ללשכת הגיוס – מצאנו אזוליאוש

המוזיאון החשוב ביותר מוקדש לאומן בן העיר שנקרא Cargaleiro. במוזיאון אוסף כלי קרמיקה מדהים מפורטוגל וספרד ובקומה השנייה ציורים של האומן מראשית דרכו ועד היום. האומן נולד בשנת 1927.

מוזיאון נוסף שביקרנו בו – היה מוזיאון המשי. לצערי אין לנו תמונות משם כיוון שהצילום אסור אבל ריקמת המשי שנעשית שם מדהימה. נאמר לנו שהכל נעשה בעבודת יד וגם זכינו לשוחח עם הרוקמות, ועל כל רקמה עובדים בערך 500 שעות – שתי בנות בו זמנית.

בעיר זו, כמו כל ערי המבצר לאורך גבול ספרד – קיימת הנקודה היהודית. בעיר היה רובע יהודי גדול מאוד בסמוך לכנסייה. הרובע היה צפוף וסביב Praca De Cameus. היום, בכניסה לרובע היהודי נמצא מגן דוד גדול מוטבע על מדרכת הסימטה.

בעיר הוקם מעין מוזיאון לשימור זכר היהודים בקסטלו ברנקו. גם כאן, האחראים אינם דוברי אנגלית או עברית, כל ההסברים בפורטוגזית בלבד וההסבר שקיבלנו הוא שבית ה הסטוריה היהודית זה נועד לצרכים פנימיים ולא לתיירים. יש כאן תמונות מזעזעות של עינויי אינקוויזיציה שקשה לראות אותן ואולי מהם למדו הנאצים ….

ובלי גרפיטי אי אפשר – אז נסיים עם שני ציורי קיר מרהיבים שמצאנו