אז קמנו בבקר והחלטנו לצעוד 8 ק"מ על שביל pr6 – מסלול מעגלי היוצא מ-Alcaie וחוזר אליה אחרי שטיפסנו לפיסגה, ירדנו לעמק ושוב טיפסנו לכפר. קל זה לא היה …. סתתתתתם.

לפני שמתחילים – לומדים את המסלול מהתמונה, נכנסים לאינטרנט להוריד את המסלול. כך זה עובד בפורטוגל. כל מסלול מקבל אותיות ומספר והדרך מסומנת בצבעים אדום וצהוב. כל המסלולים באותם הצבעים.

הדרך מקסימה. בתחילת דרכנו פגשנו זוג חקלאים, ממש לא צעירים , שעבדו בגן הירק שלהם. קיבלנו הסבר על הבצל הירוק והשום, על הכרוב הירוק הענק והפרחים בגינתם ובסוף לא שכחו להצביע על כוון ההליכה.

המאתגר בשבילי ההליכה בפורטוגל הוא שאין סימון עקבי. לעיתים מופיע ולעיתים צריך לחפש אחריו ואז כאשר מגיעים לצומת – פתאום הוא מופיע.

טיפסנו על פסגת ההר ומשם ירדנו דרך היערות אל מטעי הדובדבנים ולא שכחנו לצלם תמונות נוף יפות.

והיו מקומות שפילסנו דרכנו דרך שרכים גבוהים, בתוך עצי הערמונים ואף חצינו כבישים

8 קמ נחשבים למסלול קל ומהיר. רוב המסלולים ארוכים יותר ולרוב ליניארים, לא מעגלי. אנחנו מחפשים את המסלולים המעגלים כי אין תחבורה ציבורית באזורים אלו ובפורטוגל לא עוצרים טרמפים.

היה כף. כבר מתכוננים ל-Serra de esterla