ממשיכים צפונה ואז רמי אומר – יש כאן מסלול הליכה מדהים לאורך נהר ה-Tejo שנקרא Passadicos Barca da Amieira. אז מה לא נלך בו?

בתמונות הנהר נראה צר וקטן – אבל האמינו לי, נהר רחב ידיים עם יובלים מסתעפים והלוואי והיו לנו כמה כאלה בישראל. מגיעים לחניון ואין שילוט לאן ללכת. איזה מזל שהגיע רכב עם 4 צרפתים – שאלנו מה הכוון והם הפנו אותנו ימינה ופנו ללכת שמאלה. האמנו להם. מזל שהגיעו עובדי השמורה שהעמידו אותנו על טעותנו. בקיצור, הצרפתים הטעו אותנו בזדון – חצופים !!!!! 😪😪😪

התחלנו לצעוד – אוי, אוי אוי – כמובן הדרך רומית עתיקה, אבנים חלקות ואסור להרים עיניים. או לחלופין, אם רוצים לראות – אז ללכת לאט.

מה יפה בשביל הזה PR11 ? ההפתעות שבדרך.

הפתעה ראשונה – ראש אינדיאני. מורכב על סלע באמצע הדרך.

בהמשך פגשנו את המפל הכחול

במעלה הדרך ארב לנו החתול עם העיניים המדהימות ומטפס הסלעים

התקדמנו עוד קצת וראינו את השקנאי שבדיוק תפס דג ואת הנמלה שכמעט עקצה אותנו

ואז – קפץ מבין השיחים השועל המקסים שכמעט ופספסתי את תמונתו

הגענו לתצפית היפה- שם, חיכה לי רמי

כמו שניתן לראות – השביל עשוי מאבנים לא נחמדות במיוחד . רגע של חוסר תשומת לב ולפתע פתאום מצאתי עצמי מתנשקת עם אבני המדרכה ומתפללת שכל עצמותי נשארו שלמות. הפעם אלוהים היה בעזרי – נשארתי שלמה ורמי החמוד עזר לי לקום ולהמשיך ללכת 😍😭