את הליך הזמנת הקרוואן התחלנו הרבה לפני תחילת הטיול על מנת להבטיח שיהיה לנו קרוואן מתאים ואז גילינו שקיים ביקוש אדיר לקרוונים ולא נשארו קרוונים פנויים המליצו לנו על חברת INDIE הגרמנית ושם מצאנו אחד , כמעט האחרון …. שכרנו קרוואן לחודש הראשון בו נהיה באזור החוף הדרומי של פורטוגל בשטחים הפתוחים יותר. שכרנו את ה-ק. (קרוואן) בליסבון עם נחיתתנו ולשם גם החזרנו אותו. ה-ק. הוא בהחלט חוויה מאתגרת ולא פשוטה. אני מדבר על מוטורהום ולא כזה שנגרר. שכרנו ק. גדול מהצורך, על פי ההמלצות. אפילו קיבלנו מהסוכן הישראלי חוברת תפעול בעברית וזה היה מזל גדול – עזר לנו בהמשך להתמודד עם תקלות שונות ומשונות. בחוברת נאמר, בין השאר, כי תהליך הכרת הרכב ייקח שעתיים וצריך הרבה סבלנות. הגענו מוכנים. בפועל, ההדרכה ארכה חצי שעה בלבד וזה כולל את החתימה על הטפסים השונים והרבים. צריך לזכור כי אנגלית אינה שפת האם לא שלהם ולא שלנו. הסתפקנו בהדרכה המצומצמת ויצאנו לדרך בלי שבאמת הכרנו את כלל המערכות. עם הזמן החלו לצוץ בעיות מבעיות שונות. חלקן דברים שממש לא היו תקינים וחלקם מערכות שלא הספקנו להכירן כראוי.

הייתה בעיה עם הפעלת המקרר. בלוני גז עם גז פרופן שקשה למצוא ורק שבוע לפני החזרת הכלי מצאנו ובמקרה ( הגז ב-ק. משמש לבישול, לחימום המים והאוויר ולהפעלת המקרר). מדף בארון נפל כך שהיינו צריכים לקנות מברג וברגים ולתקנו. יצאנו סוף סוף לדרך. בגדול, ה-ק הוא יחידה עצמאית הפועלת באנרגיית חשמל או גז. יש יתרון לחניה בחניון מסודר שם ניתן לרוקן מים ("אפורים" מהמקלחת והמטבח, "שחורים" מהשירותים). כמו כן למלא מים רגילים ולהתחבר לחשמל. רוב הקרוואניסטים שפגשנו (לפני העונה) נוסעים בכלים פרטיים משלהם ומצוידים עם כל מה שצריך.

ההתנהלות עצמה ותחושות אישיות – החיים בקרוואן מורכבים. ראשית שלב הנסיעה עצמה. הכלי הוא גדול ורחב, 3.5 מטר רוחב ו-7 מטר אורך, גבוה מאד. אתה נוסע כמעט עם טנק, בטח יחסית לרכב פרטי. צריך לנסוע בזהירות, לשים לב על המראות הבולטות מאד, לזכור שהכלי כבד יחסית. יש כבישים שאסור להיכנס כלל ויש כאלה שנכנסת והסתבר שאתה צריך לצאת 100 מטר ברוורס כי הרכב לא עובר או שהמעבר צר ובא רכב אחר מולך. מלבד זאת הכול צריך להיות בארונות הנעולים או קשורים כך שלא יפלו בתנודות על רצפת הרכב (כמו עכבר המחשב שלנו שכך סיים את חייו). לא פעם בתוך עיירות היינו צריכים להסתובב במקום ולצאת אך הנהגים בהחלט היו אדיבים מאד. בחניות קצרות, או בחניון הסופר צריך לזכור כי הרכב גבוה.

חניית לילה – בחניונים הגדולים והמסודרים, ממש אין בעיה. אתה נכנס, משלם, בוחר מקום חונה ומתחבר לחשמל. הבעיה מתחילה בחניונים קטנים יותר ולעיתים משופעים. קרוואן בלילה חייב להיות מפולס לאורך ולרוחב זאת על מנת לאפשר למערכות השונות לפעול כראוי וכדי שבמיטה, הצרה יחסית לא תצטרכו כל הלילה להילחם ולא להתגלגל הצידה (לרוב בק. ישנם סנדלי איזון שמאפשרים לאזן את הרכב, אצלנו לא היו ולא פעם נאלצנו לטפס על אבנים כדי שהכלי יהיה ישר ללילה). יש עוד יתרון בנסיעה בקרוואן, בחניונים, אתה פוגש את כל סוגי האנשים ומכל מדינות העולם וזה בהחלט מעניין. (דרך אגב זו אוכלוסייה שונה לחלוטין מזו שאנו פוגשים בהמשך הטיול שלנו במלונות ובצימרים השונים). לעיתים גם לא נמצא חניון ופשוט מצאנו עצמנו היכן שהוא במקום יפה ושם עשינו את הלילה.

החניונים – ישנן מספר אפליקציות למציאת חניונים. ישנם חניונים ל-3 כלים ועד כאלה ל-100. החניונים רובם מסודרים מאד. לרוב הזמנו מקום יומיים לפני כן ולא הייתה בעיה. לינה בחניון עולה 12-15 יורו ללילה ומשלמים בנוסף, לרוב על מקלחת ושירותים. מקלחת 1 יורו ושירותים 50 סנט.

מקלחות – בתשלום של יורו, מים חמים זורמים בדיוק 3-5 דקות. אתה צריך להישטף, להסתבן ולהישטף שנית. קשה בהתחלה, אח"כ מתרגלים. לשירותים אתה קונה אסימונים וצריך לשים לב לקנות עד 19:00 כי בלילה לרוב לא ניתן. מצרכי מזון קונים בסופר, יש הרבה כאלה בפורטוגל ואוכלים בקרוואן או שמוצאים מקום טוב בדרך. לרוב היינו משאירים את ה-ק בחניון ונוסעים באוטובוס או במטרו או באובר. ה-ק מסורבל יחסית , צורך הרבה דלק ולא תמיד יכול להיכנס לכל מקום. חששנו מאד מתהליך החזרת הקרוואן, בעיקר בגלל הדרך בה הוציאו אותנו לנסיעה. (הגבלת ק"מ, החזרת טנק הדלק כפי שהיה ובעיות כלליות). בפועל ממש לא בדקו כלום ושוחררנו בקלות רבה כאשר אפילו המנהל עוזר לנו עם הוצאת המזוודות למונית שחיכתה לנו למעבר לשלב הבא של הטיול.

לסיכום – אין ספק כי התניידות עם קרוואן היא מאתגרת ומעניינת. לא תמיד פשוטה. אחת המסקנות, בעיקר למי ששוכר פעם ראשונה, לפני שיוצאים לדרך לעבור טוב טוב על כל המערכות ולוודא שהכול עובד ותקין גם אם זה לוקח זמן רב על חשבון הטיול. בהתניידות כזו אתה בעצם נושא עליך את כל הציוד + בית הלינה שלך. אנחנו נהנינו מהניסיון, לא ודאי שנרצה לחזור עליו. צריך גם לדעת שהמחיר מאד מאד יקר !!

ותוספת קטנה שלי (יהודית) – אין ספק שזו הייתה חוויה מסוג אחר. היו רגעים בנסיעה שהפסקתי לנשום, היו רגעים שעצמתי עיניים כי ראיתי את התאונה מתקרבת – וכל סיבוב שמעתי דברים מתעופפים שמאלה וימינה. הלילה שהקרוון עמד באלכסון ואני קמתי לגמרי לא מאוזנת היה חוויה שלא אשכח – מאז הקפדנו על איזון.

ומילה אחרונה על הנהג – שאפו !!!!!! תוך יומיים למד לתפעל את טנק המרכבה ושלט בו כאילו כל חייו גר בקרוון. לי החודש הזה הספיק. שמחתי לחזור לרכבים הקטנים…