אז הגענו ליום האחרון באזור Alentajo והפעם שמים פעמינו לכוון Castelo de vide. למה דווקא לשם? טוב , כבר אמרתי שלעת זיקנה התעוררו בי שורשי היהודיים ואמרנו שהפעם גם נתמקד מעט בסיפור האנוסים. זוכרים? התחלנו ב-Portagem שם חצו היהודים בגירוש ספרד את הגבול על גשר האבן היפהפה – שילמו כופר כניסה לפורטוגל והתיישבו בעיקר ב-Marvao אבל לא רק שם. גלי הבריחה גדלו והם התפזרו באזור. קסטלו דה וידה מרוחקת ממרבאו 10 קמ' בלבד ו-13 ק"מ מגבול ספרד. ראשוני היהודים הגיעו בתחילת המאה 14, טרם הגירוש הגדול, ועליהם נוספו עוד עשרות משפחות תוך מספר שנים. הם ביקשו להקים קהילה יהודית ובית כנסת והמלך הסכים בתנאי שהבית יהיה קטן וברחוב צדדי , שונה במראהו מכנסיה. וכך היה. בזמן גירוש ספרד 1492 נוספו לקהילה עוד 4000 יהודים. רבים ממגורשי ספרד היו מהעיר טולדו וכך ניתן למצוא בתולדות פורטוגל רבים העונים לשם המשפחה טולדו. אגב, שתי נשים יהודיות, נצר למשפחות אלה – עדיין גרות בקסטלו דה וידה. אחת בת 90 והשנייה בת 100. ארבע שנים לאחר מכן, חפץ המלך להינשא לאיזבל – נסיכת ספרד והתנאי לכך היה , גירוש יהודי פורטוגל. כאן מתחיל סיפור אנוסי פורטוגל. הוא סירב לגרשם וכפה עליהם להתנצר או למות. מרביתם התנצרו ואלה שהעדיפו לברוח – ברחו לאיזמיר שבטורקיה. בתמונה למטה – מקום הטבלת הנוצרים החדשים לנצרות.

פגשנו את מר קרולינו טפאדאז'ו – נצר למשפחת טולדנו שהתוודע ליהדותו לפני מספר שנים ומאז עוסק בליווי קבוצות ישראלים בקסטלו דה וידה וסיפור תולדות האנוסים. משפחתו של קרולינו עסקה בנפחות. בית העסק היה פעיל עד השנים האחרונות ואז הפכו אותו למוזיאון בו ניתן לראות את דברי הנפחות שעשו היהודים.

במהלך התקופה ניסו הנוצרים החדשים גם לשמר את יהדותם בסתר וגם שאר התושבים,בכל בית נבנה בהחבא בית כנסת קטן שהיה מוסתר מאחורי קיר או בתוך ארון. על בתי הנוצרים החדשים עדיין ניתן לראות היום את המקום בו הייתה המזוזה, ניתן לראות סימן של צלב מעוקם או דג חרוט על המשקוף העליון של הדלת. עוד ניתן לראות בכניסה לרחובות הרובע היהודי סימון של מגן דוד על המדרכה.

חיפשנו את בית הכנסת. וגם מצאנו. היה מאוד מרגש כפי שניתן לראות בתמונות. חשוב להבין – הממצאים המוצגים בבית הכנסת התגלו במקרה בזמן שיפוצים שנעשו בבתים. תמונת ארון הקודש נמצאה בבית שעבר שיפוץ, מאחורי קיר כפול,

במקום אחר נמצאה חנוכיה ובמקום נוסף כלי בית ששימשו לשמירת היהדות.

וכך נראו סמטאות הרובע היהודי. אנחנו הלכנו שם אחרי יום גשום וכל רגע ראיתי עצמי נופלת על האבנים החלקות. ….

ובלי לבקר בקסטלו – אי אפשר. נראה לי שלא פספסנו אף מבצר בשום עיירה.

יש עוד המון מה להוסיף, על המזרקות המקשטות את העיר כולה, גנים יפהפיים טבולים בירק, המון בתי קפה עם עוגות מושחתות וחנייה בלי סוף וללא תשלום.

היציאה למסע בפורטוגל העירה בי שורשים עתיקים. פתאום מצאתי עצמי מתעניינת ביהדות ממנה ברחתי שנים רבות, מתעניינת במסעות האנוסים ומתרגזת לגלות שרוב הכפרים מחקו את הרובע היהודי אבל השאירו את בית האינקוויזיציה ועמוד הקלון שלה. כאשר נכתב פרק זה כבר המשכנו במסענו וכך גיליתי שעמוד זה ימשיך ללוות אותנו עוד רבות בהמשך דרכנו.

המזרקות המדהימות של קסטלו דה וידאו.

יצאנו בדרכנו צפונה לכוון שמורת Serra de Gardunha וכמובן שהיינו חייבים לבקר את ה-Menhir הגדול ביותר שנחצב בידיים אנושיות בחצי האי האיברי. גובהו 4 מטר וצורתו איבר פאלי. סמל הפריון והאמונה בתקופה הניאו כלכוליתית

ואחרי שראינו מראה מרהיב זה יכולנו להמשיך בדרכנו.