מ- Marvao ובחזרה

9 לילות אנחנו לנים בכפר Marvao, כפר בראש הצוק בגובה 900 מטר. שתי הזדמנויות שיכנעו אותנו לחזור דרומה, משם באנו, לכיוון העיירה Estremoz והעיירה Elvas. ההזדמנות הראשונה היא ביקור ביקב Adega Ramos Estremoz.

יקב מוכר מאד הנמצא סמוך לעיירה. אז התעוררנו, אכלנו בקר ויצאנו לדרך – חצי שעה נסיעה. זהו יקב גדול עם היסטוריה ארוכה. מסתבר שהקרקע באזור זה (alentajo) מאד מתאימה לגידול ענבי יין.

היזמנו סיור ביקב עם טעימות כמובן לשעה 11:30. בסיור היינו שנינו וזוג מוונקובר, קנדה והיה מאד נחמד. היקב מייצר יינות מכל הסוגים והמינים, מייצא הרבה, כולל לישראל. טעמנו יינות לבנים ואדומים שהיו מעולים.

אחר הביקור ביקב נכנסנו למלון( O.GADANHA) מלון קטן במרכז העיר, אותו הזמנו ממש באותו היום. (ממש בכניסה בית קפה נחמד מאד בשם Sabores das malxzas). יצאנו לטייל קצת וראינו שלט האומר שבערב מתחיל בעיירה זו פסטיבל פאדו. בבית הקפה הנחמד ביררנו את הפרטים ובעלת הבית גברת פאולה הציעה להסיענו לשם. הגענו לאולם ענק שנכנסו בו מעל 1000 איש ואנחנו ביניהם. הופיעה זמרת הפאדו הטובה ביותר בפורטוגל – Marisa שאף הופיעה בישראל. האולם היה מלא מפה לפה כולל המוני צעירים וילדים. המופע החל בשעה 21:00 ובשעה 24:00 פרשנו לישון.

למחרת, כמו בכל שבת, התקיים בעיירה שוק ענק של פירות, ירקות, גבינות ונקניקים וכן שוק עתיקות. הסתובבנו, בדקנו מחירים, חיפשנו עתיקות והצטלמנו עם דמויות מצחיקות.

היה מאד מעניין. קנינו פירות ויצאנו לדרכנו לכיוון העיירה Elvas . בדרך, בהמלצת אחד מהצופים בהופעת הפאדו , נסענו למבצר כוכב היושב מעל לנהר Guadiana מהגדולים בנהרות חצי האי האיברי שארכו 750 קילומטרים מוצאו בספרד עובר לפורטוגל ונשפך לאטלנטי. את הנהר הזה התחלנו לפגוש כבר מהדרום בדרכנו צפונה.

מבצר Juromenha כנראה שהוא מיוחד אך לצערינו נסגר לרגל שיפוצים ולא יכולנו להיכנס. מצאנו שביל מדרגות המוביל לנהר ופיצינו עצמנו בירידה לנהר בתקווה לשוט קצת. סירה יחידה שהייתה שם הוזמנה לשייט וכל תחנונינו לא עזרו. השטחים הירוקים מעבר לנהר זו כבר ספרד.

העיירה Elvas – ראשית, עשינו את פעמינו לאמת המים האדירה שהובילה מים לעיירה. את אמת המים בנו במשך למעלה מ- 120 שנה. אמת המים הזרימה מים משנת 1620. הגובה שלה 31 מטר ואורכה 8 וחצי ק"מ והיא הגדולה ביותר בחצי האי האיברי. זו אמת מים פשוט מדהימה.

אמת המים נמצאת על כביש הכניסה לעיר העתיקה ומשם המשכנו ונכנסנו לעיר עצמה. הכוונה היתה לטייל על פי המלצות הספרים והמדריכים בעיר שנחשבת למיוחדת במיוחד, בעיקר כל מבצרי הכוכב השומרים עליה .

שבת בצהרים, זמן הסיייסטה (לרוב משעה 13:00 ועד שעה 15:00) וחום אימים של 33 מעלות התיישבנו לסנגרייה אדירה של 1/2 ליטר כל אחד להשיב את נפשנו.

חיכינו לסיום שעת הסיאסטה ואז שמנו פנינו אל תחנת המידע לתיירים. ביקשנו מפה של העיר העתיקה הופתענו לשמוע שעלינו לשלם 1.5 אירו . פעם ראשונה שהתבקשנו לשלם על מידע. לשאלתנו נאמר לנו שכך החליטה העיר ומעבר לכך – אין הנחות לפנסיונרים. מחירים קבועים הנעים בין 3-5 אירו לאדם. אז קנינו את המפה ועשינו את דרכנו לקסטלו.

לא התלהבנו. כבר ראינו יפים יותר.

הסתובבנו בסמטאות וצילמנו כמה תמונות של פסלים מעניינים

יהודית החליטה למצוא בכל מקום שורשים יהודיים, ידענו שבעיר Elvas הייתה קהילה יהודית גדולה שברחה מספרד. קצת קריאה בספרים לימדה אותנו שהיה רובע יהודי עתיק ( היום זו כיכר המהפכה הענקית במרכז העיר העתיקה) ורובע יהודי נוסף שנוסד כאשר הקהילה גדלה. אז את העתיק – שיטחו. כיכר הרפובליקה לפני הקתדרלה. אז מה נשאר? בטוריסט אינפורמיישן אמרו לנו שנשאר בית הכנסת. חיפשנו לפי המפה ולא מצאנו. חצי שעה !!!!!! איש מתושבי העיר לא ידע. ואז מצאנו צדיק בסדום שאמר שבית הכנסת עבר לבנין הכנסייה. מצאנו וליבנו נשבר. אכן מבנה של כנסייה. בפנים שרידים של מקדש רומאי. אין שום זכר ליהדות למעט תערוכת צילומים. והשומר – אפילו לא יודע על מה הוא שומר 😪 בקיצור אין בית כנסת רק צילומים (4) מפעם.