מחוז Marvao

ממשיכים בטיול – יש את תכנית האב וקיימים אילתורים שנעשים בדקה האחרונה. למרבאו הגענו ביום ערפילי. כמה ערפילי? הראות הסתכמה בחצי מטר במקרה הטוב קדימה. אני מודה שהייתי קצת הסטרית וחששתי מתאונה. Marvao ממוקמת בגובה 900 מטר והכביש אליה ארוך ומתפתל משהו כמו כביש הצפון. נוסעים כמובן עם גוגל מאפס ואז הגברת מתעקשת להכניס אותנו בדרך רומית החסומה בעמוד. היסטריה כבר אמרתי ? טלפון בהול ל-Joao . הצילו !!!!! הנשמה הטובה עזב הכל ובא בריצה לכביש הכניסה . כמובן שזה לא היה הכביש אליו הוביל גוגל מאפס. עברנו שער ראשון, התכווצנו לקראת השער השני, עלינו במעלה הרחוב הרומי וירדנו בזויות חדות למגרש החנייה. אוף ! ברבע שעה הזדקנתי ב-10 שנים.

הערפל שאתם רואים בתמונה היה כאין וכאפס לעומת מה שקיבל את פנינו. התמקמנו במלון – מלון מקסים עם מנהל נהדר והרגשנו ממש בבית, ויצאנו לטייל. הערפל התעבה מרגע לרגע ואז נפתחו ארובות השמים. כל הזמן מספרים לנו שיש בצורת בפורטוגל ובשבוע האחרון לא הפסיק לרדת גשם. מזל שהגענו. וכך חלפו יומיים – לא שהיה רע במלון….ואחרי יומיים התבהרו השמיים וכאילו כלום לא קרה. כמה תמונות מהמלון שלנו -Estalagem

למחרת הגשם ירדנו לכפר Portagem. קצת הסטוריה יהודית, כאשר החלה בריחת היהודים מספרד ב-1492 הם חצו את נהר Serve ועברו לפורטוגל דרך הגשר אשר על הנהר בכפר Portogem. היה במקום מגדל שמירה לו שילמו כדי להיכנס. שלטונות פורטוגל עשו לוח זיכרון והצמידו אותו לשאריות הצריח שעוד נותרו.

וכך נראה הגשר. כאז גם היום. רק הנהר השתנה. בעבר היה שותף ורחב ידיים והיום זרזיף….

מסתבר שכל תושבי הכפר מכירים את הסיפור וגם מבינים את משמעות הסמל מגן דויד שעל האבן. אז נשארנו באזור ונכנסנו לשמורת הטבע שבכפר. איזה פינת קסם

ומה עושים אנשים משועממים שנמצאים בטבע? יוצאים לטרק מ-Portogem ל-Marvao על הדרך הרומית. לא לזלזל. עלייה לגובה 900 מטר, אם הרומאים יכלו – קטן עלינו.

הדרך עוברת בין מטעי אלון השעם, כרמי זיתים ומצוקי גרניט אדירים. שימו לב לפרח האבן היפה המצולם בשתי התמונות העליונות והאמצעית בשורה התחתונה. מסתבר שבכל עיקול של הדרך, ויש הרבה כאלה – יצרו הרומאים את הפרח , כדי למנוע את החלקת הכרכרות. הם פשוט היו גאונים.

למחרת נסענו לעיירה Biera הנמצאת 12 קמ' ממרבאו. בעברה הרחוק מאוד היתה עיירה זו עיר מחוז חשובה בנפת מרבאו. כל כך חשובה שרכבת עברה דרכה ובנו בה תחנה מעוטרת באריחי אזוליאוש, כל ציור אזוליאוש מספר על עיר אחרת בחבל Algrave ובחבל Alentajo.

בכלל, כל מבני הציבור החשובים בפורטוגל מעוטרים באריחי אזוליאוש מקסימים. נכנסים ונשארים פעורים פה. אז נסענו ל-Estremos עיר שדי קרובה למרבאו כדי לראות את בניין העיריה. הלסת נשמטה. 3 קומות מעוטרות ויפות.

העיר Estremos היא עיר השייש של פורטוגל. מחצבי שיש ענקיים ולכן אין פלא שכל מבני הציבור בנויים משייש לבן. העיר מלאה הפסלים ענקיים כמובן משייש וכל העיר העתיקה אף היא בוהקת השייש הלבן

ובשיטת הכוכב – נסענו לעיר Portalegre שגם היא די קרובה למרבאו. המיוחד בעיר הזו הוא מוזיאון השטיחים . כל השטיחים ארוגים בנול. עבודה ידנית. על כל ציור / שטיח עובדות בו זמנית – לפחות 6 בנות. המוזיאון מזמין ציירים ידועי שם לבוא ולצייר ולאחר מכן מעבדים את הציור לנייר שרטוט וכל אחת מקבלת את הקטע אותו תארוג. לראות ולא להאמין. התמונות למטה מראות את מגוון הצבעים –

ורק לטעימה – כמה תמונות מאוסף המוזיאון

אל תתבלבלו. אלה אינם ציורים – אלו שטיחי קיר הארוכים בחוטים צמר. אם אי פעם תגיעו לפורטוגל – סעו לראות את השטיחים.

אז על מה עוד לא דיברנו ? על מרבאו. האמת, עוד לא ממש טיילנו בה. עשינו קודם את הכוכב. ולכן עליה אספר בפעם הבאה.

כתיבת תגובה