אלטו – Alte

עיירה קטנה שוכנת במרחק 17 ק"מ מאלבופירה. עיירה מהסרטים, מלאה בפרחים ,נחל שעובר לצידה והרבה גרפיטי. יש מספר חנויות קרמיקה אך ביום שהגענו התקיימה לוויה בכפר והחנויו. היו סגורות.

בכניסה לכפר, (השאירו את הרכב בכניסה – הסמטאות מאוד צרות) מקבל את פניכם הפסל שעומד במרכז ולכל אורך שדירת הכניסה עצים עטופים בבגדים, שרשרות וקישוטים סרוגים.

על הבתים ציורי גרפיטי יפים והבתים עצמם מאוד מטופחים

ליד הנחל פגשנו גננת עם פעוטון והיה נחמד לראות איך היא מראה ומסבירה להם על אפרוחי הברווזים.

טיילנו לאורך הנחל. אווירה שקטה ורגועה ובמקום ממש יפה

בתמונה השמאלית התחתונה – מי שתייה קרים מהמפל שבסוף השביל.

וכאשר באנו ללכת גילינו על צלע ההר את הסמל של העיירה

לולה – Loule

המשכנו לעיירה לולה. מצחיק לכתוב עיירה אבל המציאות היא שזו עיר גדולה וסואנת והרובע העתיק שבה ממש קטן.

כמה מילים על העיר – נמצאת 16 ק"מ מהעיר פארו בירת האזור. ראשיתה בתקופה הרומית, עברה כיבוש מורי וכיבוש נוצרי.

אומרים שיש כאן הרבה סדנאות אומנים אך אנו לא פגשנו בהם, שימו לב – בין השעות 13.00 – 16.00 כולם בסייסטה למעט מספר מסעדות. ראו הוזהרתם.

אחרי קשיים למצוא חנייה (אנחנו מתנהלים בקמפרון רחב מימדים) ושבירת המראה הימנית הבנו שלמצוא חנייה זה הכי דחוף. אז התרוקנו ממרכז העיר, מצאנו מרכז סיעודי שמולו הייתה חנייה גדולה ושם השארנו את הרכב. אוף !!!!!

הדבר הראשון שנפגשנו בדרך לעיר העתיקה היה השוק המקורה, Mercado, מבנה מדהים ויפה עם דוכנים קטנים של פירות, רחבות, עבודות יד וכמובן דגים ובשר

זה מבנה השוק ולמטה תופענה תמונות מתוך השוק

אחרי ריחות הדגים התבקש לעשות הפסקת קפה ברחוב הראשי

האספרסו היה מעולה והעוגות יאמי….

המשכנו ךעיר העתיקה. הגענו לכנסייה Nossa Senhora da conceicaol Correia ובעברית נוסה סניורה דה קונסייסאו. מקום מרשים

מספרים על המבנה שהיה מקדש רומאי, אחרי הכיבוש המורים נבנה על מסגד מורי ואחרי שנוצרים הביסו את המורים נבנתה הכנסיה על שרידי המסגד. המגדל שלפניכם היה בעברו מינרט מוסלמי שעבר הסבה למגדל פעמונים כנסייתי.

מול הכנסייה ישנה פינת חמד עם עצים ופרחים ומזרקה קטנה, מסתבר ששם היה בית הקברות המוסלמי שהוחרב ועליו נשתל הגן

בדרכנו לטירה חלפנו על פני בית בן מאות שנים עם דלת קצת פחות זקנה אבל יפהפיה וכמובן המדרכות המיוחדות

הכניסה לטירה נחבאת מעין רואה. עמדנו מספר תיירים וחיפשנו אותה ואז מישהי נחמדה לחשה לי שנכנסים לטירה דרך דלת המוזיאון העירוני וכך היה. כאן חיכתה לנו הפתעה נעימה – מעל גיל 65 נכנסים חינם לכל האתרים (כמעט) הללויה !

המוזיאון העירוני היה ביתו של עורך העיתון הראשון של לולה. איש מכובד שביתות נשען על חומות הטירה ומהווה חלק ממנה. צופה נפוצה בפורטוגל. בתמונות למטה ניתן לראות את חדר העבודה, את החדר הפרטי

דרך המוזיאון עלינו לטירה/ קסטלו כפי שהם קוראים לזה. נשארו 3 מגדלים שמורים היטב , ניתן להיכנס רק לאחד וחומות המבצר

אין ספק שהמקום מרשים ומתוחזק בצורה מיטבית. בתוך המוזיאון העירוני ניתן לראות חרסים ורדים מהתקופה הרומית, מתחת לרצפת הזכוכית חפירות מתקופה זו ועוד ממצאים מהתקופה המקורית.

חזרנו לרחוב הראשי שם צדה את עיני דמות חשובה לשולחן הקפה –

וצילום אחרון של השדרה המרכזית

ועכשיו ממשיכים לפארו כאן משנה מספר ימים לחקור את שמורת ria formosa , את העיר Faro ואת חיי הלילה שלה 😍