יום אחרון לשהייה שלנו במקום.

מתחילים במילה טובה לפאולו – a casa do dalgado – קמפינג לקרוונים. בחצר הפרטית שלו , כולל בריכה, מקלחות, חדר כושר,מכונת כביסה ויחס חם ואישי. כל תקלה מתוקנת על ידו בחיוך ובאהבה. מאוד ממליצים למי שיש קרוון לבוא אליו.

התחלנו את היום ב-palacio Baclahao / שנמצא בעיר AZIETE. המקום נבנה על ידי אימו של המלך עמנואל הראשון. ארמון מפואר (היה) שעבר בירושה במשך דורות במשפחת אלבוקרקי מהמאה ה-15 (1480) עד אמצע המאה ה17 שאז משום מה ננטש ונעזב. אין מידע מדוע זה קרה וכך נוצר חור ל 300 שנה בהסטוריה של פורטוגל. בשנת 1933 ראתה את הנכס המפורר וההרוס מורה יהודיה מניו יורק שיצאה לגמלאות. מה ששבה את ליבה היו אריחי האזוליאוש המדהימים שנותרו בחלקם על הקירות. היא ביקשה לקנות את הנכס ולאחר מו"מ קשוח קנתה אותו במחיר מציאה 12,300 $. היא החלה בשיפוץ איטי ויסודי , שמרה כל פיסת הסטוריה שמצאה ובעזרת כספים שבעלה אסף למענה נעשתה עבודה רצינית של שפוץ ושיחזור. במהלך מלחמת העולם השנייה הצליחה להציל עשרות ילדים יהודים שהצליחה להבריח מאושוויץ. הארמון נבנה במתכונת צרפתית ובגינה שתלו מודל מיניאטורי של גני וורסאי עם מזרקות מים.

לפני מספר שנים מכרה המשפחה את הארמון חזרה לאחת המשפחות הנמנות על מלכי פורטוגל והיום ניתן לעשות שם סיורים – בקומה הראשונה בלבד.

מראה חיצוני של הארמון ובצילום השני אריחי האזליאוש שנשמרו מהארון המקורי

הקירות היו מצופים אריחים תלת מימדיים שנעשו באיטליה

ואי אפשר ללא תמונה משותפת בגנים היפים ליד המזרקה שלפי האמונה מי ששוטף בה ידיו מזלו חגורתו משתנים לטובה

ומהארמון המשכנו ליגה לסיור טעימות. היקב נקרא bacalahao כמו הארמון למרבית הכרמים שלו גדלים על שטחי הארמון. מייצר יינות צרפתיים כמו קברנה , מרלו , סירה ופטיט וכדו' וספינת הדגל שלהם דיין מושקטל. יין קינוח מעולה

Azulejos de azeitao – מפעל אמנותי בייצור ידני של אריחים לפי הזמנה. ניתן לצייר במקום , הבנות שורפות שולחות לבית הלקוח. מקום קטן חמדנים. עובדות בו 4 בנות, עבודה קשה וסזיפית והתוצאה מדהימה !!!!

ומכאן עולים על המעבורת ומפליגים לאי טרויה משם מתחילים לרדת דרומה. נסיעה ארוכה ומשעממת המזכירה את כביש הערבה. עברנו שכונות נטושות וכאבנו את כאב האזור שננטש אט אט.

פורטוגל סובלת מהצורך כבר 5שנים והדבר ניכר בחקלאות הדועכת. ניסינו למצוא בית קפה אחד פתוח ולא מצאנו. עדיף.

ובשעת ערב הגענו לחניון הקרחונים השני. מה שטוב בחניונים אלה שבתוך דקות כולם חברים והשיחות קוליות לתוך הלילה.

בית טיפוסי ב-Aziete